The next station is: Bank

06/05/2012

בריטניה לא ממש אוהבת מהגרים. זאת אומרת, זה אחלה אם באתם ללמוד, כרילוקיישן מהעבודה או מתוך המדינות המערביות של האיחוד האירופאי, אבל בכללי הם לא ממש מתים על כל השאר. בגלל זה הם ביטלו את הויזה היחידה שאפשר היה לקבל בעזרת נקודות (תואר, עבודה, חסכונות). אם אתם שייכים לאחת משלוש הקבוצות שהוזכרו למעלה (לימודים, רילוקשיין, אירופאים), לא יהיה לכם יותר מידי קשה לפתוח חשבון בנק.

רוב הבנקים הגדולים מאפשרים לסטודנטים בעלי אישור לימודים לפתוח חשבונות יחסית בקלות. תוכלו להראות את הויזה ואישור לימודים או מכתב מהאוניברסיטה שלכם ואתם די מסודרים.
אם באתם כרילוקיישן, רוב הסיכויים שהמעביד כבר דאג לכם לכתובת קבועה ויחד עם מכתב ממנו הבנק ישמח מאוד לפתוח לכם חשבון ולקבל את משכורתכם השמנה (בטח ששמנה, לא סתם עושים רילוקיישן).
אם גרתם כבר באירופה, עם עדיפות למדינות היציבות יותר של האיחוד או שותפותיו, ויש לכם חשבון מקומי בארץ המקור, מכתב מהבנק ודרכון יעזור מאוד בפתיחת חשבון.

Photo by “loginesta” cc by-nc-nd

הבעיה הגדולה עם פתיחת חשבון בנק מקומי מתחילה כשאתם לא משתייכים לאף אחת מהקבוצות האלה. אנחנו הגענו לבריטניה עם הדרכון האירופאי שלי, אבל לא היה לנו חשבון מקומי, לא נרשמנו ללימודים ולא היתה לנו עבודה או כתובת.

בשביל לפתוח חשבון בנק באנגליה צריך מסמך מזהה עם תמונה כמו דרכון, רישיון, ת.ז., והוכחת תושבות כמו מספר NI (National Insurance), מכתב ממעסיק, הוכחת כתובת (חוזה שכירות/בעלות או חשבון רישמי עם שמכם והכתובת עליו).
בשביל לשכור דירה, צריך חשבון בנק.
בשביל להשיג עבודה, צריכה להיות לכם כתובת מגורים קבועה.
מבינים את הבעיתיות?

לפני שהגענו עשינו מחקר קטן וגילינו ש-HSBC מציעים חשבון פספורט, חשבון שמיועד במיוחד למהגרים. חשבון פספורט הוא בעל עמלה חודשית של £8 ועם התחייבות של 12 חודשים. אלו לא תנאים מלהיבים במיוחד, אבל היינו מוכנים לעמוד בהם לשנה הראשונה שלנו פה, ולו שיהיה לנו מקום לשמור בו את כספינו.
שמחים וטובי לב הגענו לסניף של הבנק וביקשנו לפתוח חשבון. לצערינו גילינו שזה לא כל כך פשוט. הפקידה הנחמדה אמרה לנו שזה מאוד נחמד שיש לנו תעודה מזהה, אבל היא עדיין צריכה הוכחת מגורים. בנוסף, חשבון פספורט הוא חשבון אישי, אז אם אנחנו צריכים חשבון משותף נצטרך לפתוח חשבון לכל אחד ואחרי כמה חודשים, כשנסתדר, לפתוח חשבון נוסף.
מגוחך, נכון? אבל ככה דברים עובדים פה, מסתבר.
ניסינו לבדוק בסניף של Lloyds (הבנק הגדול השני בבריטניה), שם יום קודם לכן מסרו לנו שנוכל לפתוח חשבון בקלות בגלל הדרכון האירופאי שלי. לצערינו, פקיד אחר היה בסניף באותו היום והוא מסר שזה יהיה חשבון מסוג בסיסי יותר, וגם חשבון זה יהיה רק על שמי ועידן לא יוכל להצטרף אליו.

זו לחלוטין היתה סטירת לחי עבורנו. רק הגענו וכבר הדבר הראשון שאנחנו צריכים לעשות לא מסתדר לנו, וזה בדיוק הדבר שיעמוד בפני שאר הדברים כמו שכירת דירה או רישום לשירות סלולרי קבוע.
החלטנו לעשות מעשה וללכת לסניף אחר של HSBC  ולנסות את מזלנו שם. ואיזה מזל היה לנו. בסניף קמדן פגשנו את ג’מה, פקידה חביבה במיוחד שעשתה בשבילינו מעל ומעבר. ג’מה פנתה כמה פעמים למנהל הסניף והצליחה להשיג לנו חשבון “מטיילים”. זה חשבון שמיועד לאנשים שמבלים הרבה מחוץ לבריטניה ונקרא חשבון Advance.
בשביל לקבל את החשבון הייתי צריכה להציג את הדרכון שלי, את תעודת הזהות שכללה את הכתובת הרישמית שלי בישראל ולהצהיר ששנינו גרנו בכתובת הזו. בנוסף, עידן היה צריך להראות את הדרכון שלו. על החשבון הזה אנחנו משלמים £12.95 בחודש, אבל בניגוד לחשבון הפספורט, ה-Advance הוא חשבון משותף ולא בודד. גם לחשבון זה נאלצנו להתחייב לשנה, אבל בהתחשב ביתרונות שלו נראה שהוא שווה את זה. אם נרצה, נוכל בתום השנה לעבור לחשבון בנק רגיל ללא תשלום חופשי או לעבור לכל בנק שנרצה. עקרונית, נוכל לבטל גם עכשיו את החשבון, אבל אז תהיה לנו תקופת צינון של חצי שנה בה לא נוכל לפתוח חשבון ב-HSBC. לאחר חצי שנה, החשבון מספק לנו ביטוח נסיעות ותכולה מחוץ לתחומי הממלכה מאוחדת. די מגניב, בסך הכל.
עם קבלת החשבון קיבלנו כל אחד מאיתנו Debit Card (שמאוד דומה לכרטיס אשראי ישראלי רק שבמקום שכל הכסף ירד פעם בחודש, הוא יורד כמה ימים אחרי העסקה. זה כמובן על קצה המזלג, אבל להיכנס עכשיו לשיטת האשראי שמונהגת פה יהיה ארוך ומשעמם כאחד) קודן אלקטרוני מגניב שרק איתו אפשר להיכנס לאתר הבנק, ופנקס צ’קים אחד לשנינו.

Photo by “HSBC UK Press Office” cc by-nc-nd

בסופו של דבר לא התברברנו יותר מידי עם העניין, אבל אני חייבת לציין שכל ההמלצות על חשבון פספורט של HSBC מחברי הפורום “עוברים לאירופה” לא עמדו בציפיות. אף אחת מהן לא דיברה על הוכחת כתובת (שהרי איתה יכולנו, טכנית, פשוט לפתוח חשבון רגיל).
אני חושבת שהמסקנה מכל החוויה הזו היא לא לוותר ופשוט ללכת לסניפים שונים ולאנשים שונים, כל פקיד או פקידה אומרים דברים שונים ומוכנים ללכת לקראתכם בצורה שונה.
לנו היה מזל עם ג’מה ואני מקווה שגם לכם יהיה, במידה ותצטרכו.