Executor-CHRON

19 ק"מ של Awesomeness

24/01/2014

ב-25 במאי 1977, יצא לאקרנים "מלחמת הכוכבים".

הוא נפתח בכתובית כחולה על רקע שחור, שמבהירה שכל מה שאנחנו עומדים לראות התרחש לפני שנים רבות, בגלקסיה רחוקה. מיד אחר-כך נשמעת תרועת חצוצרות, ושם הסרט ממלא את המסך: STAR WARS (יעברו עוד 4 שנים לפני שהוא יקבל את התוספת: "פרק 4: תקווה חדשה", אבל זה סיפור אחר). הכותרת מפנה את מקומה למספר פסקאות שנותנות מעט מהרקע של העלילה, ומספרות לנו מה קרה ממש לפני שנכנסנו.

הפסקאות נעלמות, והמצלמה פונה מטה דרך שדה כוכבים, עד שפניו של כוכב לכת צהבהב ממלאים את הרבע התחתון של הפריים הסינמסקופי. חללית קטנה חודרת לפריים מלמעלה. היא במצוקה – מטחי לייזר צבעוניים נורים ממנה ואליה, ופה ושם נראה פיצוץ. לאחר מספר שניות, אנחנו רואים את הדבר שהיא בורחת ממנו.
זו עוד חללית. לא, זו ספינת חלל. היא מגיחה מאותו מקום ממנו נכנסה החללית הקטנה, אבל במקום שתסיים להכנס לפריים, היא ממשיכה. מפלצת מתכת ענקית שממלאת יותר ויותר מהפריים, הרמקולים הסטריאופוניים שוטפים את האולם בצווחת המנועים שלה. ורק אז, אחרי נצח, זה נגמר.

©1977. 20th Century Fox - LucasFilms.ltd. No copyright infringement intended

טוב, בעצם זה לקח שתים-עשרה, אולי שלוש-עשרה שניות. ועיניים מודרניות שרגילות לקבל אפקטים הרבה יותר מרשימים מדי שבוע בטלוויזיה, לא ימצאו בה שום דבר מלהיב. אבל מי שצפה בסצינה הזאת לראשונה באותם ימים לא יכל לשכוח אותה. שום דבר דומה לזה לא נראה לפני כן.

החללית הזאת, מסוג Star Destroyer (מצטער, אבל אני לא יודע איך לתרגם את זה. "משמידת כוכבים" נשמע פשוט... לא), מופיעה בהמשך הסרט בשוט קצר, בעודה מתקרבת לכוכב המוות, וזהו. לא רואים אותה מעבר לשתי הסצינות הללו. ועדיין, זה היה מספיק בשביל לקעקע במוחם של הצופים את ה-Star Destroyers כספינות חלל ענקיות, בעזרתן מטילה האימפריה את אימתה על מערכות הכוכבים שתחת שליטתה.

"מלחמת הכוכבים" היה הצלחה מטורפת מעבר לכל הציפיות, וכמעט כרפלקס מותנה הוכרז על סרט המשך. לוקאס העביר את כסא הבמאי לאירווין קרשנר, אבל נשאר כמפיק ותסריטאי ראשי. פחות משלוש שנים אחרי הבכורה של "מלחמת הכוכבים", ב-21 במאי 1980, הוקרן לראשונה "מלחמת הכוכבים פרק 5: האימפריה מכה שנית".
כוכב המוות נהרס בסוף הסרט הקודם, מה שפתח פתח לכלי חדש שיסמל את עוצמת האימפריה. לאחר שטארקין, המפקד של כוכב המוות, התפזר ברחבי הגלקסיה הרחוקה ביחד עם כל מחוז הפיקוד שלו, דארת' ויידר נותר בעל התפקיד הבכיר באימפריה (נו, חוץ מהקיסר), וככזה החליט שהוא ראוי לכל הפחות לרכב שרד חדש. ואם התפקיד גם יביא איתו את הנעימה האדירה ביותר שליוותה דמות כלשהי אי פעם(*), הוא לא יתלונן.

אפשר לראות בהופעה הראשונה של הספינה החדשה של ויידר רפרנסים לסצינה הראשונה של "מלחמת הכוכבים". מארש האימפריה מתנגן ברקע. גם לו זו ההופעה הראשונה, אבל הוא עובר אותה כמו מקצוען. כמה Star Destroyers מרחפות זו לצד זו בשלווה, פתאום הן לא נראות כאלה גדולות. גשר הפיקוד של אחת מהן חולף על פני הפריים, ממש כמו בסצינה ההיא. ואז, צל מתחיל לכסות את אחת הספינות, והמצלמה עוברת לזווית אחרת. גוף מתכתי ענק ממלא את הפריים. רק כשהמצלמה עוברת ל-Wide Shot אנחנו סוף סוף מבינים מה אנחנו רואים. זו Super Star Destroyer, ספינה שמגמדת את כל שאר ה-Star Destroyers שלידה. להגיד שהיא עצומה אפילו לא יהיה עלבון, זה יהיה סתם חסר משמעות. היא אדירה, ענקמונית, גרגנטואנית. אינסופית. היא חוד החנית של האימפריה, הסמל האולטימטיבי לכח העצום שלה, שכולו מרוכז בספינה בצורת פגיון.

©1980. 20th Century Fox - LucasFilms.ltd. No copyright infringement intended

אבל בעצם, אולי לא.

אני מניח שכשקרשנר ולוקאס עיצבו את הסצינה, ככה הם דמיינו שתהיה תגובת הקהל אליה. אבל משהו בסצינה הזאת לא ממש עובד. הספינה סטטית מדי, מרוחקת מדי, לא מאיימת מספיק. הסצינה עצמה ממוקמת בנקודה בסרט בה הקהל מתעניין במה שקורה בבסיס המורדים על פני השטח, ולא באמת אכפת לו מכמה ספינות בחלל. אז הספינה הזאת, על כל הגודל והעוצמה שלה, הולכת לאיבוד. זה בטח לא עוזר שבתכל'ס היא נראית כמו סמן של עכבר.

ועדיין, זו הספינה הגדולה ביום ביקום של "מלחמת הכוכבים". זו ה-Executor, הספינה היחידה מדגם Super Star Destroyer. היא נמתחת לאורך 19 ק"מ (המרחק בין חוף פרישמן לנתב"ג בקו אווירי. תשוו את זה ל-1.6 ק"מ של ה-Star Destroyers הזעירות), היא נושאת בתוכה עשרות Walkers, אלפי תותחי לייזר ומאות אלפי חיילי סער, כמו גם דארת' ויידר אחד.

בסרטים עצמם, לא היה ל-Executor תפקיד משמעותי. אפשר לעבור כמה צפיות בטרילוגיה בלי לשים לב לקיומה בכלל (אני יודע שזה המצב אצלי לפחות), אבל בסיפורי היקום המורחב, אלו שתמצאו בספרים, חוברות הקומיקס, משחקי המחשב וכו', היא המפורסמת והמאיימת ביותר מבין כל כלי המשחית של האימפריה. היא ספינת הפיקוד של דארת' ויידר, ספינת הדגל של הצי הפרטי שלו, שמשמש אותו לרדיפה אחד כוחות המורדים, כמו גם לחיסוך מתנגדים מבין שורות האימפריה.

ה-Executor הגיע לסוף חייה הקצרים כשחללית מורדים קטנה התרסקה ישר אל תוך גשר הפיקוד שלה, מה שגרם לכשל ביכולות הניווט ופגישה מאוד לא נעימה עם כוכב המוות השני. זמן קצר לאחר מכן, באו האימפריה הגלקטית כמו שאנחנו מכירים אותה, כמו גם המרד נגדה, לקיצם.

 ©1983. 20th Century Fox - LucasFilms.ltd. No copyright infringement intended

ועכשיו, למשהו שונה לגמרי:

בשנת 1932 נגר דני בשם אולה קירק כריסטיאנסן פתח בית עסק לייצור צעצועי עץ. שנתיים אחר-כך הוא שינה את שם החברה שלו ל-Lego (קיצור של הביטוי "שחק יפה" בדנית). יאדה יאדה יאדה, המפעל הקטן שלו הפך למותג בינלאומי ששווה מיליארדים.
מאז שנת 2000 מוציאה לגו את סדרת Ultimate Collector’s Series, קו של סטים להרכבת כלי רכב מהיקום של "מלחמת הכוכבים" שמכוון לקהל בוגר (טוב, למען הסדר הטוב אני אציין שה-UCS כוללת בתוכה גם שני busts של דמויות מהסאגה, אבל אני הולך להתעלם מקיומם בהמשך הפוסט. זה מה שכולם עושים בכל מקרה). ככלל, הסטים האלה גדולים, מורכבים ויקרים יותר מסטים סטנדרטיים, וכל אחד מהם מהווה את גרסת הלגו האולטימטיבית (מבין אלו שנמכרות באופן רשמי, לפחות) של הכלי עליו הוא מבוסס.
הסט הגדול ביותר בסדרה הזאת יצא ב-2011, ומבוסס, כמובן, על החללית הגדולה ביותר ביקום של "מלחמת הכוכבים", ה-Executor (מדהים איך שהכל מתחבר בסוף, אה?).

Lego 10221 Box Art

ה-Executor ארוזה בקופסה שלה

הסט הזה כולל 3,152 חלקי לגו שונים ונמתח לאורך 124.4 ס"מ, ומאז הפעם הראשונה שראיתי אותו הייתי חייב אחד כזה בבית. אני לא יודע להסביר בדיוק למה, כנראה משהו בשילוב בין הגודל של המודל, המעמד של הספינה ביקום של "מלחמת הכוכבים", והעובדה שמדובר באחד המודלים היחידים שאין להם גרסה פשוטה יותר (ככה שאם בא לכם לקנות Super Star Destroyer מלגו, זו האופציה היחידה). חוץ מזה, הוא גם מגיע עם מיני Star Destroyer, בשביל להמחיש את הבדלי הגודל בין הספינות, והיא מאוד חמודה.

אבל, מה לעשות, לגו זה יקר, יש דברים טובים יותר להוציא עליהם כמה מאות פאונד ואני כבר לא ילד. אז קיבלתי בהבנה את העובדה שלא אוכל להחזיק בבעלותי את הסט הזה, ובאמת הייתי בסדר עם זה.

מי שלא היו בסדר עם זה הם דניאל, שחולקת איתי את ניהול הבלוג וגם את חייה, וניר, חבר טוב של שנינו. אז לכבוד יום ההולדת שלי הם ארגנו מגבית בקרב משפחה וחברים, אספו את הכסף, הובילו אותי בתואנות שווא לחנות של לגו, ושם החצופים האלה קנו לי את הסט.

לקחו כ-6 שבועות עד שהצלחתי לפנות זמן לבנייה שלו. מאחר שרציתי לתעד את תהליך הבנייה עצמו בווידאו, למען הדורות הבאים (לא רעיון מקורי, חס וחלילה. למעשה, אני חושב שתגלו שמספר היחידות שנמכרו מהסט בעולם, זהה פחות או יותר למספר הסרטונים השונים ב-YouTube שמתעדים בנייה שלו), רציתי לעשות את זה בכמה שפחות סשנים שונים.

אז לקחתי כמה ימי חופש, סידרתי את הסלון, עימדתי את הפריים, נתתי לפסקולי הסאגה של "מלחמת הכוכבים" להתנגן ברקע, וניגשתי לעבודה. אני מודה שניגשתי למשימה הזאת בחשש מסויים. אני חושב שבפעם האחרונה שבניתי משהו מלגו השתמשתי רק בספרה אחת בשביל לציין את הגיל שלי, ולא הייתי בטוח איך אני אקבל את כל הקונספט הזה יותר משני עשורים אחר-כך.

בסה"כ ביליתי יומיים בבנייה של הסט (בניתי אותו לבד רוב הזמן, אבל דניאל קפצה לעזור מפעם לפעם). נטו, העבודה עליו לקחה בערך 9.5 שעות, ומה אני אגיד לכם? אלו היו היומיים הכי כיפיים שלי מזה הרבה מאוד זמן. מסתבר שאני עדיין אוהב לגו. אני אוהב לבנות דברים, בייחוד כשיש לי הוראות ברורות, ואני אוהב את "מלחמת הכוכבים".

זהו, זה הסיפור. ועכשיו אני מתכבד להציג בפניכם עוד סרטון בנייה מני רבים של Super Star Destroyer מלגו:

 

 

והנה כמה תמונות שמתעדות את התהליך:

 

ובונוס קטן לאלו שנשארו עד סוף הפוסט:

ביצוע מחודש של סצינת ההתרסקות של ה-Executor מ"שובו של הג'די", בלגו -

 

(*) כן, הנעימה של סופרמן מגיעה אצלי רק למקום השני. גם אותי זה הפתיע.

תגובה אחת

  1. מאת ערן:

    וואו. מרשים. ואינטנסיבי.

    ואני כנראה שהייתי נותן למישהו אגרוף בצוואר לפני שהייתי נותן לו לעשות משהו כזה לחללית שלי.